חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק רע"פ 7127/05

: | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
7127-05
27.7.2005
בפני :
אדמונד לוי

- נגד -
:
מוני גלב
עו"ד דוד גולן
:
מדינת ישראל
החלטה

1.        נגד המבקש, מוני גלב, הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, לאחר שנמצא נוהג ברכב שרישיונו פקע 8 חודשים עובר לאירוע. המבקש לא התייצב בבית המשפט במועד אליו הוזמן, ובעקבות כך הורשע שלא בפניו ונגזרו לו קנס בסך של 1,800 ש"ח, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 6 חודשים, ופסילה על-תנאי לתקופה של 3 חודשים.

           המבקש פנה לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל את פסק הדין, וטען כי הרכב בו נהג לא היה רכבו, ועל כן לא ידע כי תוקף הרישיון פקע. המבקש הוסיף וטען, כי אי-התייצבותו בבית המשפט נבעה מעומס עבודה בו היה נתון. בקשה זו נדחתה, ועל כן הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, אולם גם הוא נדחה. השופטת המלומדת של בית משפט קמא (נ' אהד) קבעה, שאי-ידיעתו של המבקש אודות פקיעת תוקפו של הרישיון אינה מצדיקה את מחדלו, וכי העונש שהוטל עליו מוצדק לאור התקופה הארוכה בה היה רישיון הרכב לא בתוקף. כן נאמר, כי נאשם המבקש להקל בעונש שהושת עליו, היה מיטיב לעשות אם היה מציג בפני בית המשפט את גיליון הרשעותיו.

2.        עתה עותר המבקש לקבלת רשות ערעור. לטענתו, בית המשפט לתעבורה לא היה רשאי להטיל עליו עונשים כבדים מבלי לציין את נימוקיו לכך. עוד נטען, כי בטרם נגזר דינו היה על התביעה להגיש את גיליון הרשעותיו, ואין להעביר לשכמו נטל זה.

3.        בבקשה זו אין ממש. כידוע, סדרי הדין הנוהגים בבית המשפט לתעבורה, בדונו בעבירות לפי פקודת התעבורה שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, שונים מסדרי הדין הנוהגים בעניינן של עבירות אחרות (ראו סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). משלא התייצב המבקש לדיון שנקבע בעניינו ואליו זומן כדין, ניתן היה להרשיעו ולגזור את דינו בדרך ובצורה בהן נהג בית המשפט לתעבורה. באשר לטענת המבקש בדבר חובת הגשתו של גיליון הרשעות, אף היא ראויה להידחות. בפסק דינו של בית משפט  קמא לא נאמר כי על המבקש מוטלת חובה להגיש את גיליון הרשעותיו. כל שנאמר הוא, כי בנסיבותיו של המבקש, בהן חרף אי התייצבותו - וללא הצדקה - למשפט, הוא מלין על העונש שהושת עליו, הוא היה מיטיב לעשות אם היה מגיש את גיליון הרשעותיו, כדי לתת בידי בית המשפט את הכלים בעזרתם ניתן היה לבחון אם העונש שנגזר לו הולם את נסיבות המקרה, ואם אין בו חריגה ממדיניות הענישה הנוהגת.

           העולה מכך הוא כי בקשה זו אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור, ועל כן היא נדחית.

           ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"ה (27.7.2005).

                                                                                              ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>